נקודה מהזוהר לפרשת כי תשא

הביטוי המופיע בתחילת פרשתנו, כל העובר על הפקודים, הוא ביטוי קשה. רש"י מסביר בצורה מסויימת (שכך מקובל לספור, להעביר את הנספרים, הנפקדים, אחד אחד) וכן מסבירים פרשנים נוספים. גם הזוהר הקדוש מתקשה בביטוי הזה ומשיב תשובה מיוחדת- (תרגום) "מַאי כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים? אֶלָּא זֶהוּ מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ, אִם רוֹצֶה לְהִיתַּקֵּן, וְלֹא יִשְׁלֹט עָלָיו הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה - זֶה יִתְּנוּ. זֶ''ה צָרִיךְ לָתֵת, לְקָרֵב אוֹתוֹ עִם זֹּא''ת, וּלְהָאִיר לוֹ בְּאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲבוֹתָיו, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ, מַפְרִיד זֶ''ה מִזֹּא''ת, אָז צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם וּלְהָרִים רֹאשׁוֹ לִפְנֵי הַדִּין, וְלֹא יִשְׁלֹט הַדִּין עָלָיו". הזוהר לומד את הביטוי "עובר" מלשון עבירה, חטא. כל מי שעובר על מצוות הקב"ה צריך לתת "זה" ולקרב את הזה לזאת. החטא גורם להפרדה של זה מזאת, הפרדה מהדרך הטבעית של הורדת האור והטוב לעולם. כדי לתקן את החטא, צריך לתת את ה"זה" מחדש, לקרב מחדש בין הנפרדים ו"להאיר לו באור".

בקריאה ראשונה די התקשיתי בפירוש/ הדרשה של הזוהר... לכאורה הפסוקים מדברים על מצווה לכתחילית, מצווה שבה צריך לתרום משהו לצורך בניית המשכן ולהשתתף במצווה עליונה. מדוע לדרוש את זה על משהו שהוא בדיעבד? על תיקון חטאים? לכאורה יש פער גדול בין המצווה כפי שהיא בתורה למצווה כפי שהיא בדרשה! אולם אם נזכור את מקומו של המשכן, את תפקידו, הרי שללא ספק יש בו גם פן של תיקון. אחרי חטא העגל הוברר למפרע שיש צורך בכלי מוסתר כלשהוא לקרבה בין הקב"ה לעם ישראל. אז אפשר לדון בדרשות רבות או בלימוד חומש האם המשכן הוא לכתחילה או דיעבד... ואין ספק שהתורה על ידי ערבוב הפרשיות מציבה את הנושא כתשובה לא מוחלטת ובעצם משדרת שבמשכן יש שני פנים- פנים של דיעבד, כתיקון לחטא העגל, ופנים של לכתחילה. אולם הזוהר, בפרשת כי תשא, בוחר להדגיש את הפן שבו המשכן כולו תיקון גדול. אז כעת יש לתקן את הבעיות, על ידי נתינת התרומה שמקרבת את הזה לזאת מחדש.